ד"ר עמרי שינטל סיפר לי על התקופה הקשה שלו במוצבים בלבנון, על הטיול הגדול שעשה במונגוליה והסוסים המונגולים שהחליטו לברוח לו והכבשים שקיבל בתמורה. על הרצון להתרחק מהארץ והביקור שגרם לו לחזור. על הרופאים שפגש ונשבע שלעולם לא יהיה כמותם ועל חשיבות התקשורת עם מטופלים.
עמרי בחר לעסוק ברפואה פנימית במקום קרדיולוגיה, מפני שהיא נראתה לו כמו הדבר האמיתי. במהלך עבודותו עמרי הבין שרבים מאלה המאושפזים במחלקה הפנימית לא באמת צריכים להיות שם. אז הוא התחיל לאשפז אנשים בבית.

ראיון מרתק על רפואה מהצד של הרופא.
האזנה מהנה!